<h1>ערוך</h1>
<h2>דף פא מא</h2>
ואחד לאחורי בית הכפורת — פי' אחד שומר היה מאחורי בית קדש הקדשים ששם ארון וכפורת.
<b>הערוך ערך בית כפרת</b>
<h2>דף פא מב</h2>
וכל משמר שאינו עומד, ואומר לו איש הר הבית, שלום עליך, ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו.
<b>הערוך ערך חבטגא</b>
<h2>דף פא מג</h2>
קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה — פי' שם שער הר הבית המערבי משמש כניסה ויציאה כלומר נכנס ויוצא ממנו.
<b>הערוך ערך קפנוס</b>
ה' שערים היו לו להר הבית וכו' עד טדי מן הצפון — פי' שער הצפוני נקרא טדי.
<b>הערוך ערך טדי</b>
שער מזרחי עליו שושן הבירה צורה — פי' על שער הר הבית המזרחי צורת שושן הבירה כדי שיהו ישראל רואין אותו ונזכרין הגלות שהיו בו.
<b>הערוך ערך ששןגב</b>
<h2>דף פא מה</h2>
שער הניצוץ — "ופועלו לניצוץ" (ישעיה א', ל"א) כמו גץ.
<b>הערוך ערך נצוץ</b>
<h2>דף פא מו</h2>
ארבע לשכות היו בבית המוקד כקיטונות פתוחות לטרקלין — "ויבא החדרה" (בראשית מ"ג, ל') תר"י ועל לקיטונא, וכן "בחדר משכבך" (שמות ז', כ"ח) "ומחדרים אימה" (דברים ל"ב, כ"ה).
<b>הערוך ערך קטןגו</b>
ארבע לשכות היו בבית המוקד הקיטונות פתוחות לטרקלין — גמר' (ב"ב צ"ח:) מאי טרקלין — קובתא בי ורדי — פירש רבינו גרשם קובתא בי ורדי כעין שפורסין אהלים ועגול הוא מלמעלה כקובה ומוקף הוא מכל דפניו ופורסין שושנים לשם כדי שיהא ריחם נודף ושוכבים בתוכו שרים.
<b>הערוך ערך טרקלין</b>
וראשי הפשפשין מבדילין בין קודש לחול. ס"א, פסיפסין — פי' שהיו ראשי הקורות יוצאין מן הכותל עד אותו שהיה קודש והיה יודע איזה קודש ואיזה חול כדי לאכול קדשים בקודש. פ"א, ענין גמדים ובלעז מרולי.
<b>הערוך ערך פשפשגד</b>
בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששיקצו מלכי יון לע"ז — פי' מקום בבית המקדש שעשו אותו יונים קבוע לע"ז.
<b>הערוך ערך גדגיא</b>
[יומא י"ז ע"ב] האי לשכה אקצויי מקציא — פירוש מוקצה היתה מקרנים ולא היתה במקצוע צפונית מערבית ולא במקצוע מערבית דרומית אלא באמצע רוח מערבית, מאן דאתי מצפון כיון שלא היה מוצאה בצפון מיחזיא ליה בדרום, ומאן דאתי מדרום כיון שלא [היה] מוצאה בדרום מיחזיא ליה בצפון, ומסתברא אע"פ שלא היתה בקרנים ממש ולא היתה בכיוון בחצי רוח מערב אלא יותר מקורבת למערבית דרומית, ממאי מדרמינן וכו', זה הפירוש קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נרבונא.
<b>הערוך ערך קץגו</b>
<h2>דף פא מז</h2>
פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה — פי' לחפש, תרג' "ויחפש" (בראשית ל"א, ל"ה) ובלש.
<b>הערוך ערך בלש</b>
<h2>דף פא מח</h2>
בית המוקד — כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן — פי' מצבות.
<b>הערוך ערך רבדגב</b>
ופרחי כהונה איש כסותו בארץ — פי' בני כהנים הראויים לעבודה.
<b>הערוך ערך פרחגג</b>
<h2>דף פא מט</h2>
וטבלא של שיש וטבעת קבועה בה — כמו "רצפת בהט ושש" (אסתר א', ו').
<b>הערוך ערך ששגא</b>
במסיבה ההולכת תחת הבירה — פי' תחת המקדש.
<b>הערוך ערך בירה</b>
<h2>דף פב מא</h2>
הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה — פי' הר שהבית בנוי עליו ארכו חמש מאות אמה ורחבו חמש מאות ומסובב חומה בלא קורות.
<b>הערוך ערך הרגא</b>
<h2>דף פב מג</h2>
לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים — פי' כותל בין חומת הר הבית ובין החיל והחיל כותל גבוה יותר מן הסורג.
<b>הערוך ערך סרגגד</b>
רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה — פי' ורחבה חצי אמה.
<b>הערוך ערך שלחגו</b>
כל השערים שהיו שם היו להן שקופות — פי' מן המשקוף היו שתי אבנים מוטות זו על זו וכך צורתן.
<b>הערוך ערך שקףגד</b>
מפני שנחשתן מצהיב — פי' מאיר ומבהיק.
<b>הערוך ערך צהבגא</b>
<h2>דף פב מד</h2>
שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזיית הדם — פי' הר המשחה הוא הר הזיתים.
<b>הערוך ערך הרגא</b>
<h2>דף פב מה</h2>
"חצרות קטורות" (יחזקאל מ"ו, כ"ב) אין קטורות אלא שאינן מקורות.
<b>הערוך ערך קטרגג</b>
וחלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא — פי' חלקה כמו גבעה, היו באין לידי קלות ראש שהיו נכנסין בין הנשים, ועשו גזוזטרא סביב לחצר יוצאת מן הקיר וקירוי על גבה והיו הנשים עומדות מלמעלה על הגזוזטרא ואנשים מלמטה בחצר, ותנא בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים מבפנים ונשים מבחוץ רואות והיו באין לידי קלות ראש, התקינו שלש גזוזטראות בעזרה כנגד שלש רוחות להיות נשים רואות מלמעלה. פי' גזוזטרא כדכתיב "והגזרה והבניה וקירותיה" (יחזקאל מ"א, י"ג) תרגום וגזוזטרא ובנייתא ועוד מפורש בע' זיז.
<b>הערוך ערך גזוזטר</b>
חלקה היתה בראשונה והקיפוה כסוסטרא — פירשנו בע' גזוזטר.
<b>הערוך ערך כססטר</b>
לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה. ס"א, תרוטות בע' ת'.
<b>הערוך ערך טרטות</b>
ולא היו תרוטות. ס"א, טרוטות — עיי' בע' טרט.
<b>הערוך ערך תרט א</b>
<h2>דף פב מו</h2>
עזרת כהנים — י"מ בשביל כן נקראת עזרה מן "עזרה בצרות" (תהלים מ"ו, ב') כלומר ששם מתפללין לאל ושומען ועוזרן.
<b>הערוך ערך עזרה</b>
והדוכן נתון עליה — פי' לשון ישמעאל שם האיצטבא דוכן ועומדין עליו הלויים.
<b>הערוך ערך דכן א</b>
<h2>דף פג מא</h2>
<b>יומא ט"ו ע"א] עולה היא ואמר רחמנא עביד בה מעשה חטאת — פירוש כך מעשה ההזאות, כל הזאה הניתנת בחודו של קרן — כשתי הזויות היא חשובה, ודין העולה שתים בחודם של קרנות ונחשבות ד', והחטאת דינה ד' מתנות על ד' קרנות, לפיכך אח"כ נותן ב' שהן ב' במעשה חטאת, ואע"ג שדם חטאת נזרק למעלה מחציו ודם העולה נזרק למטה מחציו של מזבח, כדתנן בפ"ג במדות (מ"א) חוט של סקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. [הערוך ערך חטגח</b>
חוט של סקרא חוגרו באמצע — פי' צביעה.
<b>הערוך ערך סקרגא</b>
<h2>דף פג מד</h2>
ולא היו סדין אותן בכפין של ברזל וכו' — פי' אותו ברזל של סייד שעשוי כמין כף.
<b>הערוך ערך כףגא</b>
<h2>דף פג מה</h2>
וטבעות היו לצפונו של מזבח ו' סדרים של ד' ד', וי"א, ד' של ו' ו' שעליהן שוחטין את הקדשים — פי' לכל משמר היתה טבעת קבועה בארץ כדי לקשור השור בחבל ומכניסין ראש החבל בטבעת ומושכין עד שהשור נופל.
<b>הערוך ערך טבעת</b>
ועליו ח' עמודים ננסים — פי' עמודים קצרים.
<b>הערוך ערך ננס</b>
ורביעין של ארז על גביהן — פי' לוחות של ארז.
<b>הערוך ערך רבעגד</b>
ואונקליות של ברזל קבועין בהן — יש מפרשים כלי שצורתו כך ומעלין בו הדלי כשנופל בבור או שום כלי, ותרגום "והשפתים טפח אחד" (יחזקאל מ', מ"ג) ועונקלין נפקין פשך חד. "התשים אגמון באפו" (איוב מ', כ"ו) אפשר דתשוי אונקלא בנחיריה.
<b>הערוך ערך אנקל</b>
תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שנייה ששם חמה זורחת בשחר, ושל בין הערבים על קרן מזרחית דרומית ששם חמה זורחת בערב — בהמזבח פ"ג במדות (מ"ה) וטבעות היו לצפונו של מזבח ו' סדרים של ד' ד', וי"א ד' של ו' ו' שעליהן שוחטין את הקדשים.
<b>הערוך ערך טבעת</b>
<h2>דף פג מו</h2>
רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה, ורובד ג' אמות — פי' מצבות.
<b>הערוך ערך רבדגב</b>
<h2>דף פג מז</h2>
חמש אמלתראות של מילת היו שם — פי' בגמר' (עירובין ג' ע"א) מאי אמלתרא, חמא בריה דרבה בר אבוהא אמר, קיני — פי' קורה ועליה כמין קיני העופות לקנן עליהן כעין הא דכתיב "קנים תעשה את התיבה" (בראשית ו', י"ד). במערבא אמרי, פיסקי דארזא — פי' לוח ארז רחבה ד' טפחים. פ"א, קיני הן לוחים שעשויין תחת הקורה ועשויין כצורת הקן עושין להם פתחים קטנים מן הגואזא כדי לנאות בהן הפתחים ופעמים שם צפרים יקננו. פסקי דארזא — קורות של ארז משוקעין בכותל ונראין בולטין ארוכין ומשוכין עד שמגיעין לצדו של פתח וכן מצדו האחר ומועילין למעט הגובה ורואין אותן במקום קורה העומדת בתוך עשרים אמה.
<b>הערוך ערך אמלתרא</b>
חמש אמלתראות של מילה היו על גביו — פי' אמלתראות קורות לאחיזת הקיר כגון "וטור כרותות ארזים" (מ"א ו', ל"ו) ובלישנא דרבנן (עירובין ט"ו ע"א) למיסר בניינא. מילה שם האילן ופירותיו נקראין מילין כדגרסינן (גיטין י"ט ע"א) אין מי מילין על גבי מילין, והשונה של מילת טועה הוא.
<b>הערוך ערך מלגיג</b>
<h2>דף פג מח</h2>
וכלונסות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט — פי' כדי שלא יטה.
<b>הערוך ערך בעט</b>
ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרות האולם.
<b>הערוך ערך שרשר</b>
עולין ורואין את העטרות שבחלונות, שנאמר "והעטרות תהיה" (זכריה ו', י"ד) — פי' בנין למעלה מן החלון ויש בו חורים עגולים כמין עטרות.
<b>הערוך ערך עטרגא</b>
גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות וכן כלונסות של ארז — פי' עץ ארוך כמין קנה של רומח וכן תרגום "ושקופים שלשה טורים" (מ"א ז', ד') וכלונסא תלת סידרין.
<b>הערוך ערך כלנס ב</b>
<b>חולין צ' ע"ב] תנן התם בפ"ב דתמיד (מ"א) החלו מעלין באפר ע"ג התפוח ותפוח היה באמצע המזבח פעמים עליו ש' כור. אמר רבא, גוזמא, השקו את התמיד בכוס של זהב. אמר רבא, גוזמא. אמר ר' אמי, דברה תורה בלשון הבאי. "ותבקע הארץ לקולם" (מ"א א', מ') ותבקע ס"ד, אלא גוזמא. א"ר יצחק אמר שמואל, בג' מקומות דברו חכמים לשון הבאי, תפוח, גפן ופרוכת, לאפוקא מדרבא... דאמר כוס של זהב גוזמא, קמ"ל, הני — אין, אבל התם — אין עניות במקום עשירות — ופי' גוזמא לשון הבאי ודברי הבאי אחד הוא, והוא כאדם שמגדל את הדבר הרבה ומוסיף בגידולו, והוא כענין "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דברים א', כ"ח) אשר בתורת משל הוא כשם שהשמים אי אתה מגביה ראשך בכל יכולת עד שתראה המקום שלמעלה הימנו, כך ערים האלה אי אתה רואה את ראש המבצר עד שתגביה ראשך ותשא עיניך בכל יכולתך. ואם במנין אתה תמה איך יאמר מנין שאין הדבר בקצבה ההיא כל שכן שאמר ותבקע מעשה שהיה ראוי לתימהון, והנה במנין לשון הבאי הרבה באמרן "ואלו חי אלף שנים פעמים" (קהלת ו', ז') ואין זה מצוי באנוש, "ולמך שבעים ושבעה" (בראשית ד', כ"ד) לא קצבה מדוקדקת היא, "מהכות כסיל מאה" (משלי י"ז, י'), "אלף גפן באלף כסף" (ישעיה ז', כ"ג), "ולקבל אלפא חמרתא שתה" (דניאל ה', א') הרי זה מנין שאי אפשר להיות כמשמעו שישתה אחד כנגד אלף אלא לשון הבאי הוא, והוא נקרא גוזמא כי הוסיף בעילויו של דבר, כלומר אילו היה בן אדם יכול לשתות כך היה זה שותה, אף כך הוסיף בעלוי תפוח כי פעמים עליו ש' כור, ובפרוכת ש' כהנים מטבילין אותה, כלומר כי לא נראה כמה הן והיו נראין לעינים כאשר יראו כורין הרבה והמטבילין נראין כאשר יראה קהל גדול כמשל בעלמא, וכן גפן וכיוצא בו, וכיון שחקרו אנשי התלמוד וראו כי לא בדקדוק נאמרו משניות הללו אלא הבאי גילו כי כן הם. ואשר אמרת מאי שנא הני מדדמי להו, כי באלה פורש בו כך וכל שפורש בו כך או שנודע שהוא כך כענין מגדל הפורח באויר וכיוצא בו הרי הוא כמותו, וכל מה שלא נגלה בו כך אין לומר בו כן שאף במקרא יש לומר כן מאי שנא "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" (דברים ד', כ"ד) מן "כי ה' אלהיך הוא האלהים" (שם ז', ט') אלא שאין לך להוציא דבר ממשמעו אלא בראיה, אף כן דברי חכמים וכל דברי בני אדם כך — זאת תשובת רב שרירא ורב האי גאון בנו הגאונים זצ"ל. [הערוך ערך גוזמא</b>
דתנן, גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה ע"ג כלונסות — פי' עץ ארוך כמין קנה של רומח וכך תרגום "ושקפים שלשה טורים" (מ"א ז', ד') וכלנסא תלת סידרין.
<b>הערוך ערך כלנס</b>
<h2>דף פד מא</h2>
ר' יהודה אומר, בתוך הפתח היו הדלתות עומדות וכמין אצטרבאמיטא היו נכפלות לאחוריהן, אלו ב' אמות ומחצה ואלו ב' אמות ומחצה ובספר אחר מצאתי זה של מדות איסטרופומיטה ובל"י קורין למהופך אסטרפו.
<b>הערוך ערך אסטרופומטא</b>
<h2>דף פד מד</h2>
התחתונה — חמש, ורובד שש, האמצעית — ו' ורובד ז', והעליונה — ז' — פי' מצבות.
<b>הערוך ערך רבדגב</b>
היציע התחתונה חמש באמה רחבה — אלו לשכות שהיו בנויות חוץ לכותל בית המקדש והיו תחתיים ושניים ושלישים זו על זו, וכי האי גוונא היו בנויות דקיי"ל כותל ההיכל עוביו שש אמות מלמטה של יציע התחתונה והיציע היתה חמש באמה רחבה, וכנס אמה מן כותל ההיכל כנגד תקרה של יציע התחתון ועל אותה כניסה שוכבין ראשי קורותיו של יציע, וממנו ולמעלה עד היציע התחתונה היה עוביו של כותל ההיכל ה' אמה וכנגד תקרה של תיכונה כנס אמה בכותל ההיכל שעל אותה כניסה ראשי קורות התיכונה שוכבות, ולהכי היתה התיכונה שש באמה רחבה ומן היציע התיכונה ועד השלישית היה עובי כותל ההיכל ד' אמות וכנס עוד אמה מקום שקורותיו שוכבות ולהכי כתב "והשלישית שבע באמה רחבה", נמצא מן התקרה השלישית ולמעלה עוביו של כותל ג' אמה והיינו כי מגרעות כניסות "לבלתי אחוז בקירות הבית" כדי שלא יהו צריכין לנקוב הכותל בשביל הנחת הקורות שלא יהא הכותל רעוע... והתא היינו יציע ובין התאים חמש אמות, כלומר בין תא לתא ה' אמות, ואי בעית אימא מהכא מצית יליף דתא היינו יציע של אחר הבית דקא חשיב במדות (ד', ז') כותל ההיכל שש עוביו והתא שש והיינו יציע.
<b>הערוך ערך יציע</b>
<b>ב"ב ס"א ע"א] לא מכר את היציע גמר' מאי יציע, הכא תרגומו אפתא, רב יוסף אומר, ברקא חלילה — כבר פירשנו בע' אפתא. תני רב יוסף, ג' שמות יש לו, יציע, צלע, תא — פירוש "היציע התחתונה חמש באמה רחבה" (מ"א ו', ו') — אלו לשכות שהיו בנויות חוץ לכותל בית המקדש, והיו תחתיים ושניים ושלישים זו על זו, וכי האי גוונא היו בנויות, דקיי"ל כותל ההיכל עוביו שש אמות מלמטה של יציע התחתונה והיציע היתה חמש באמה רחבה וכנס אמה מן כותל ההיכל כנגד תקרה של יציע התחתון, ועל אותה כניסה שוכבין ראשי קורותיו של יציע, וממנו ולמעלה עד היציע התחתונה היה עוביו של כותל ההיכל ה' אמה, וכנגד תקרה של תיכונה כנס אמה בכותל ההיכל שעל אותה כניסה ראשי קורות התיכונה שוכבות, ולהכי היתה התיכונה שש באמה רחבה (מ"א ו', ו'), ומן היציע התיכונה ועד השלישית היה עובי כותל ההיכל ד' אמות וכנס עוד אמה מקום שקורותיו שוכבות, ולהכי כתב והשלישית שבע באמה רחבה, נמצא מן התקרה השלישית ולמעלה עוביו של כותל ג' אמה, והיינו כי מגרעות [היינו] לבלתי אחוז בקירות הבית כדי שלא יהו צריכין לנקוב הכותל בשביל הנחת הקורות שלא יהא הכותל רעוע. "והצלעות צלע אל צלע" (יחזקאל מ"א, ו') ולא יהיו אחוזים בקיר הבית אלא כדאמרן במגרעות. והתא היינו יציע, "ובין התאים חמש אמות" (יחזקאל מ', ז') כלומר בין תא לתא ה' אמות ואיבעית אימא מהכא מצית יליף דתא היינו יציע של אחר הבית דקא חשיב במדות (ד', ז') כותל ההיכל שש עוביו והתא שש והיינו יציע. [הערוך ערך יציע</b>
מאי יצועה, הכא תרג' אפתא, רב יוסף א', ברקא חלילה — ...ואשר נראה לנו כי אפתא הוא שמקרין באמצע הבית תחת הקירוי של מעלה וטחין אותו ומשתמשין בו. פי' ברקא חלילה כגון גזוזטרא שאחורי הכותל ופתוח לבית והוא כגון היציע שהיה סביב בית המקדש וזה של בתים חלול מלמטה ואין משתמשין אלא מלמעלה.
<b>הערוך ערך אפתאגא</b>
מאי יציעה, הכא תרגומו אפתא, ר' יוסף אמר, ברקא חלילה — כבר פירשנו בע' אפתא.
<b>הערוך ערך ברקאגג</b>
תנא, הוא יציע, הוא הצלע, הוא התא — כבר מפורשים בע' אפתא.
<b>הערוך ערך צלע</b>
יציע, צלע ותא — כבר פי' בע' אפתא ובע' יציע.
<b>הערוך ערך תאגא</b>
<h2>דף פד מה</h2>
בלולין היו פתוחין בעלית בית קדש הקדשים — פי' ארובות.
<b>הערוך ערך בלולין</b>
<b>פסחים כ"ו ע"א] לולין היו פתוחות בעליית בית קדש הקדשים — פי' ארובה בעליית בית קדש הקדשים כמו "ובלולים יעלו" (מלכים-א' ו', ח'). [הערוך ערך לולגב</b>
קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה — פי' קול — דשירה, מראה — דהיכל, ריח — דקטרת, פי' מראה שבוררת חיטים לאור בית השואבה, כמפורש בסוכה (נ"ג.) ובירושלמי (פ"ה, ה"ג) תני יכולה אשה לבור חטים לאור המערכה ולא היו מועלות, דאמר ר' סימון ריח מראה וקול אין מהן משום מעילה.
<b>הערוך ערך קלגה</b>
<h2>דף פד מו</h2>
האוטם ו' אמות — פי' אוטם — סתום כמו "שקופים אטומים" (מלכים-א' ו', ד').
<b>הערוך ערך אוטם</b>
ואמתים בית דלפה — יש מפרשים תרג' "ויחבר" (שמות ל"ו, י') ולפיף.
<b>הערוך ערך דלפה</b>
ואמה כלה עורב — לפי שבמקדש ראשון שהיתה קדושתו בכל הקהל והיתה השכינה שרויה בו לא היו עופות פורחות עליו אבל במקדש שני פחדו שמא אין קדושתו כקדושת הראשון ושמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טומאה ועשו צורה להפריח העופות מגג ההיכל וקראו אותה כלה עורב כלומר זו מונעת העורבים מלפרוח על גג ההיכל, וזו הצורה כדרך שעושין עכשיו שומרי הזרעים.
<b>הערוך ערך כלגב</b>
<h2>דף פד מז</h2>
אמה טרקסין, וכ' אמה בית קדש הקדשים — פי' טרקסין לשון יוני פנים וחוץ כלומר מספקא להו אי כלפנים אי כלחוץ וכך מפורש בירושלמי (כלאים פ"ח ה"ה).
<b>הערוך ערך טרקסין</b>
כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש.
<b>הערוך ערך תאגא</b>
הוא היה נקרא בית החליפות, ששם גונזים את הסכינין.
<b>הערוך ערך חלףגא</b>
[יומא נ"ב ע"א] אמה טרקסין וכ' אמה בית קדש הקדשים — פירוש טרקסין לשון יוני פנים וחוץ כלומר מספקא להו אי כלפנים אי כלחוץ וכך מפורש בירושלמי.
<b>הערוך ערך טרקסין</b>
[יומא ל"ו ע"א] אבל מבית החליפות ולפנים — פירוש ואותן כלפי דרום נקרא בית החליפות ששם מצניעין סכיניהן והכל מודים שדרום הוא ופסול לגבי שחיטת חטאת.
<b>הערוך ערך בית חלף</b>
<h2>דף פה מב</h2>
מן השלחנות לננסים ד' — פירוש עמודים קצרים.
<b>הערוך ערך ננס</b>
<h2>דף פה מד</h2>
לשכת הגולה שם היה בור הגולה, והגלגל נתון עליו, ומשם היו מספקין מים לכל העזרה — והגלגל הזה יש מפרשים אותו אופן ובלעז קונקולא, ויש מפרשים עץ גדול ארוך נתון על עץ מפוצל ובראשו האחד של אותו העץ גדול תלוי חבל עם הדלי על גבי הבור וכשממלאין בו מוציא קול גדול כדתנן בתמיד (כ"ח ע"ב) מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור וזה לא התירו אלא במקדש.
<b>הערוך ערך ברגספינה</b>
לשכת הגולה שם היה בור הגולה והגלגל נתון עליו — וכבר פירשנו בע' בר. ויש מדמין זה הגלגל לגלגל דבית הבד ואומר שזה מכביד על הקורה שעל בית הבד.
<b>הערוך ערך גלגלגד</b>
לשכת הגזית — שם היתה סנהדרין יושבת ודנה את הכהונה — פי' בנויה היתה הלשכה באבנים מפוסלות שוות. תרג' "לא תבנה אתהן גזית" (שמות כ', כ"ה) לא תבני יתהון פסילן. ויש מפרשין בדולה היתה הלישכה מן הלשכות האחרות ולא היתה נראית עד שיבא אדם לתוכה מן "ויגז שלוים" (במדבר י"א, ל"א).
<b>הערוך ערך גזת</b>
